פסק-דין בתיק ת"א 1445-04

1.      לפני תביעה בה דורשים התובעים פיצוי בגין נזקים לכאורה שנגרמו להם כתוצאה מכך שמנהל סניף הבנק שבו ניהלו חשבון לא אישר להם הקצאות אשראי כפי שביקשו. במסגרת תובענה זו דורשים התובעים כי מנהל הבנק ו/או הבנק ישלמו להם פיצוי בסך של 1,250,000 ש"ח אף כי הם טוענים שסך הנזקים שנגרם להם עומד על 11,500,000 ש"ח.

רקע עובדתי:

2.      התובעת 1 חברת היפר גבעת שרת בע"מ (להלן: " החברה") היא חברה פרטית שניהלה סופרמרקט. לחברה היו שתי בעלות מניות התובעת 5 שהחזיקה ב 99 מניות של החברה, והתובעת 2, אימה של התובעת 5 שהחזיקה במניה אחת. התובע 3 (עזרא רחמני, להלן: " עזרא") אחיה של התובעת 5 ובנה של התובעת 2 היה המנהל הרשום של החברה.

3.      התובע 4 (יעקב רחמני, להלן: " יעקב"), שהוא אח נוסף במשפחה, היה הרוח החיה מאחורי החברה. יעקב הוא גם מי שניהל את עניינה של החברה מול הבנק, כפי שעוד יפורט, והעד היחיד מטעמם של התובעים.

4.      הנתבע 2 ניהל במועדים הרלבנטיים לתביעה את סניף ארמון הנציב של הנתבע 1 (בנק הפועלים בע"מ, להלן: " הבנק").

5.      בראשית שנת 1996 ניהלה החברה משא ומתן לצורכי הקמת סופרמרקט בעיר בית שמש, ופתחה לשם כך חשבון בנק. החברה פתחה את החשבון דווקא בסניף בארמון הנציב, שכן הוא נוהל על ידי מר טוביה מצר, אשר היה מוכר לתובעים ואף סייע לעזרא ויעקב בתקופה שבה היה סגן מנהל סניף הבנק בשכונת בית הכרם.

6.      ביום 12.3.96 פתחה החברה חשבון חח"ד בסניף הבנק ומספרו 113727 (להלן: " החשבון").

7.      ביום 20.5.96 הוסכם כי הבנק יקצה לחברה מסגרת אשראי בסך 50,000 ש"ח והחברה מצידה שיעבדה לטובת הבנק שני רכבים ששוויים הכולל עמד על סך של 130,000 ש"ח.

8.      ביום 20.7.96 פתחה התובעת את הסופרמרקט "היפר גבעת שרת" במרכז המסחרי בשכונת "גבעת שרת" בבית שמש (להלן: " העסק" או " הסופרמרקט").

9.      סמוך לאחר מכן סיים מר טוביה מצר את תפקידו כמנהל סניף הבנק, ותחתיו מונה הנתבע 2.

10.  לטענת התובעים, עם מינויו של הנתבע 2 לתפקיד סירב הבנק להעניק להם ערבויות לספקים והחל להחזיר המחאות שמסרה החברה לספקים, כל זאת לטענת התובעים בניגוד להסכם מסגרת האשראי. במסגרת פסק הדין אתייחס במפורט להשתלשלות האירועים דנן.

11.  בחודש אוגוסט 1998 מכרה החברה את העסק ובכך הפסיקה למעשה את פעילותה. 

טענות הצדדים בקליפת אגוז:

12.  התובעים טוענים כי עם מינוי של הנתבע  2 למנהל הסניף החלה מסכת התעמרויות בחברה, אשר בסופו של יום הביאה לקריסתה הכלכלית ולסגירת הסופרמרקט. על כן הם דורשים פיצוי בגין כל הנזקים הכלכליים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהנתבע 2 והבנק מנעו מהם קבלת אשראי, לא כיבדו המחאות שהוצגו על ידם לפירעון, ולא הסירו את השעבודים על הרכבים.

13.  הנתבעים לעומת זאת טוענים כי החברה חרגה בדרכים שונות מהאשראי שהוקצה לה ופעולות הנתבעים היו כדין ונועדו הן כדי להגן על כספו של הבנק והן כדי להגן על כלל הציבור. הנתבעים טוענים כי החברה מתעלמת מחובות רבים שצברה במהלך תקופת פעילותה, ומכך שבפועל חשבון הבנק לא הוגבל ולו ליום אחד. לטענת הנתבעים אין קשר בין הנזקים שהתובעים טוענים להם לבין פעולותיו של הבנק או מי מטעמו, ויש לדחות על כן את התביעה.

מהלך הדיון:

14.  ראשית, אפתח ואדון בטענה המקדמית של הנתבעים כי התביעה בעיקרה התיישנה. לאחר מכן, ובניגוד לסדר הדברים המקובל בפסקי דין, ראשית אבחן את הנזקים להם טוענים התובעים, ולאחר הדיון בשאלת הנזקים אפנה לדון בטענות שהתובעים מעלים כנגד הנתבעים לגבי הפרת חבותם ובשאלה אם אלו הפרו את חובותיהם על פי הדין ומכוח ההתקשרות בין החברה לבנק.

האם התביעה התיישנה?

15.  טענה מקדמית שהועלתה על ידי הנתבעים הינה כי התביעה התיישנה, ברובה. הנתבעים טוענים שהיות ועילות התביעה הן פעולות שבוצעו על ידי הבנק עד לחודש אוקטובר 1997 הרי שבמועד הגשת כתב התביעה, 13.1.04 מרבית  התביעה כבר התיישנה.